במרחבי החברה

חודש שבט… אמצע שיגרה.

מבחנים, שעורי בית, חורף, גשם, בית.

זה הזמן לתת מקום למצב החברתי.

כל אחת רוצה לראות את הבת שלה – מוקפת חברות, אהובה, מסתדרת, יוזמת, בקיצור –

חברותית.

אז שלום לך!

שמי אסתי אורזל אמא לשישה מתוקים בע"ה.

מאמנת חברתית, מכשירה מנחות ומפתחת מודל "סיפורטרון" לקידום רגשי חברתי דרך דרמה תרפיה.

כחלק מעבודת המחקר שלי על מיומנויות חברתיות אני עושה פגישות מיפוי צרכים בבתי ספר וגנים.

מנחה את המורה / הגננת לצפייה בקבוצה שלה ולניתוח סוציומטרי (סוציו – חברתי. מטרי – מדד)

לאחר מכן אנחנו עורכים שאלון מסודר מהתלמידות ומכניסים הכל לטבלה מסודרת. (בגן זה פחות נוקשה 😊 )

תודה על ההזדמנות לעלות ולהביא את הנושא בקצרה.

אני כאן קצת לעשות סדר ובעיקר לתת כלים פרקטיים.

ממליצה לך להיות איתנו, הולך להיות מעניין.

נתחיל –

שלב א' – התבוננות ומיפוי

אני רוצה לתת לך סקירה קצרה על מפה חברתית בכיתה, משהו ממש אוניברסלי שקיים בכל מקום.

זמן התבוננות – הפסקה:

יש את הילדה הדומיננטית את רואה אותה מוקפת בחברות.

שמחה ועליזה, יש לה רעיונות מקסימים למשחק. יש סביבה אווירה נעימה וטובה.

יש את הילדה שיושבת בצד, עם עצמה, העיניים שלה קצת מושפלות למטה.

מידי פעם את רואה אותה קמה עושה סיבוב, אולי קצת מתקרבת לקבוצה שמשחקת וחוזרת חזרה למקום שלה.

יש את זו הקולנית שיש סביבה הרבה רעש עומדות לידה קהל מאזינות עם עיניים גדולות.

היא מדברת עם תנועות גדולות, קצת מבטלת את מי שרוצה לומר משהו.

מידי פעם מישהי באה למורה התורנית להתלונן שהיא אמרה לה או עשתה לה.

יש את זו שמסתובבת כל הזמן סביב המורות כל דקה יש לה משהו לספר,

כל שתי דקות היא שואלת איזו שאלה, היא גם קצת נדבקת, לא כל כך נחמדה.

תמיד יש גם איזה זוג או שלישיה, שהמורה אומרת שזה דבק שלא מצליח להיפרד אף פעם.

יש את זו שהולכת לעזור למורות או לסמינריסטיות ולמזכירות או בוחרת לדבר עם בנות במחזור גבוה ממנה.

לא מוצאת עניין בקבוצת השווים (קבוצת הגיל אליה היא משתייכת).

ויש עוד כמה… בקיצור – קבוצה דינמית בריאה, מפת כתה רגילה וסטנדרטית.

וכאן מגיע החלק שלנו. כי בכל קבוצה יש את ה –

מקובלות, כוחניות, שקופות, דחויות.

ולפעמים זה נראה שהעסק אבוד.

אז דבר ראשון מה שחשוב זה להבין ש'מים עומדים- הם מים עכורים'.

אנחנו רוצים ליצור תנועה, תזוזה מתפקידים. לא ליצור קיבעון של מישהו במקום ספציפי.

בנוסף, וכאן הבשורה!

יש תקוה, יש על מה לעבוד וישנם גם תוצאות מוכחות.

מיומנויות חברתיות זה משהו שאפשר ללמד, ממש כמו הוראה מתקנת,

לכן אנחנו קוראים לזה למידה חברתית. אנחנו באים ממוקדים וצועדים לעבר המטרה.

הצעד הראשון שלנו זה לעשות מיפוי. לשים הכל על השולחן לבדוק מי צריך עזרה.

אם את מורה או גננת –

קחי לך 3/4 פעמים בהם את רק מתבוננת. פשוט יושבת ומסתכלת על הבנות בלי לעשות כלום.

אחר כך תנסי לציין לך מה ראית, לאיזו קטגוריה את מכניסה כל בת בקבוצה.

ולך אמא –

מזמינה אותך לבדוק אצלך מה קורה, איפה את ממקמת את הילד או הילדה שלך,

ואם את לא יודעת – הייתי אומרת לך לשאול את הגננת/ המורה.

שלב ב' – קידום מיומנויות דרך משחק

בואי נדבר עוד קצת על התבוננות, הפעם זו תהיה התבוננות ממוקדת.

שימי לב בשעת משחק עם חברים איך הילד שלך משחק.

תנסי לשים את האצבע – איזו מיומנות חסרה לו לדעתך.

אחרי שתבחרי מטרה אותה את רוצה לחזק אצל הילד, כדי להצליח חברתית, גשי לארון המשחקים.

בחרי מטרה אחת בכל פעם: היכולת להפסיד בכבוד, פירגון לשני, התמודדות עם קושי, התמדה עד הסוף, המתנה בתור, התחשבות, וכל יכולת חברתית אחרת.

עכשיו את מקדמת שינוי חברתי –

בואי נלך לפי הסדר.

ניקח כדוגמא את המשחק הנפוץ – משחק הזיכרון.

1.  הכנה מראש

לפני המשחק נשוחח על מה שהולך להיות נכין את הילד למצבים מאתגרים שהוא עתיד לפגוש:

 "יכול להיות שתרצה לגלות בקול ותצטרך להתאפק".

"לא תמיד קל לחכות שיגיע התור שלך".

 "מה יקרה עם החבר ינצח וייקח את כל הכרטיסים?"

 "האם שווה לשחק גם בלי לנצח?".

2.  דוגמא אישית ושיח

במהלך המשחק נדגים לילד התנהגות נכונה:

"אני שמחה שאתה מצליח".

"אני יודעת איפה הזוג, אבל אני לא פותחת – כי זה לא התור שלי".

"אני כל כך נהנית מהמשחק אפילו שאני לא מנצחת, הניצחון הוא לא העיקר".

3.   עידוד ושיקוף

במהלך המשחק נתמקד בהצלחות הקטנות ונשקף אותן לילד.

 נעשה זאת עם במחמאות ממוקדות ומפורטות:

"שמחתי לראות שחיכית בסבלנות".

"דיברת ברור בלי לצעוק והבנו אותך מצוין".

"נעים לשחק עם ילד שמחמיא לחברים במהלך המשחק".

נמשיך עם המחמאות והחיזוקים גם לאחר שהמשחק חזר למקומו.

נזכיר לילד את ההצלחות שלו, ונראה אותו בעזרת השם מתקדם ומשפר את מיומנויותיו החברתיות, גם מחוץ לקופסא.

אסתי אורזל – המרכז לקידום שפה רגשית חברתית ע"ר
050-41-73-200 | s0534155677@gmail.com