שתי מילים לחודש כסליו

שלום לכן,
אנו מתקרבים לימי החנוכה, מתקרבים גם לימים הקצרים ביותר בשנה. מתחיל להחשיך מוקדם.
גשמים דופקים על החלונות, הרוחות סוערות. והנה קצת אחרי דמדומי חמה מנצנצים להם אורות קטנים, שלהבות זעירות לפרסומא דניסא.
מהו אותו נר חנוכה? ומהו ההבדל בינו לבין נר השבת שאנו מדליקים כל שבוע?

שבת היא אורו של הקב"ה. הוא בלבד "המאיר לעולם כולו". הוא משפיע עלינו שפע בעולם, בזכות אור השבת.
"נר חנוכה מצווה להניחה בתוך עשרה טפחים" אנו מדליקים את האור, הוא בא מתוכנו.
נר חנוכה הוא האור שאנו מדליקים לפניו יתברך, אנו משפיעים את האור.
חנוכה נמצא עמוק בתוך ימים של שגרה. בתוך החורף הקר והלילות הקפואים. חנוכה אינו מועד, ולא נקרא בו “מקראי קודש”. אין מצוות סעודה. אין קידוש והבדלה. אלו ימי חולין.
ובתוך החנוכה הזה נמצא את החינוך.
נר חנוכה מחנך אותנו להאיר את ימי הגלות והחושך, להכניס קדושה לתוך ימי החולין. להאיר אותם באורו של ה' יתברך.
בשבתות ובימים טובים ה' מעלה אותנו לדרגת מעין עולם הבא. ולכן עיקר גדלותינו מתבטאת דווקא בנסיונות היום יום, בהם האדם מעלה את עצמו מתוך העשיה החומרית.
בימים הללו של שגרת הגלות, של החשכה והרוחות, בימים הללו אנו מדליקים את נרות החנוכה, מאירים את ימות החול.

וזוהי העבודה המוטלת עלינו בחנוכה, להכניס את החביבות בתוך עבודת השם שלנו. חנוכה הוא המועד להכניס את הפנימיות בחיי היומיום. ובשעה שאדם מעלה את אור נרות החנוכה הוא מכניס בעבודת השם שלו את החביבות ורגש האהבה והקרבה, והקב"ה נענה לו גם כן מתוך חביבות והשנה כולה מאירה לו באור יקרות.

(מעובד משיחותיו של הרה"ג ר' שמשון פינקוס זצ"ל)