סוד הקשר החברתי

מזל טוב! שמחה במשפחה. תינוק נולד.

תינוקות מגיעים לעולם עם יכולת בסיסים ליצירת קשר עם ההורים. לאורך השנים, תוך כדי שהם גדלים ומתפתחים, הם רוכשים מיומנויות חברתיות מורכבות יותר וקודים חברתיים שונים. ההתפתחות הזו קשורה הן להתפתחות הקוגניטיבית של הילד – היכולת שלו לחשוב ולהבין דברים – והן לחוויות שהוא צובר מהסביבה בה הוא חי.

ככל שהילד גדל ומתפתח, הוא לומד איך ליצור קשרים עם ילדים חברתיים, איך לשתף פעולה, איך לפתור קונפליקטים ועוד.

הוא גם לומד את ה"חוקים" החברתיים – כלומר, איך להתנהג בצורה מקובלת בחברה. התהליך הזה טבעי ומתרחב באופן הדרגתי תוך כדי שהילד צובר ניסיון וחוויות.

קשרים חברתיים הם מרכיב חיוני בהתפתחות התקינה של הילד. הם מעניקים לילד הזדמנויות ללמוד ולתרגל מיומנויות חברתיות בסיסיות, כמו: יצירת קשר עין, קשב לאחרים, שיתוף פעולה, פתרון קונפליקטים ועוד. באמצעות קשרים חברתיים הילד לומד להכיר את עצמו ואת זולתו, לפתח ביטחון עצמי ותחושת ערך, לבטא רגשות בצורה מתאימה ולהביא נורמות חברתיות. מעבר לכך קשרים חברתיים מספקים לילד תמיכה רגשית הזדמנויות למשחק ולימוד דרך חקר והנאה.

מיומנויות חברתיות מושפעות מכמה גורמים הקשורים לסביבות השונות אליהן הילד משתייך, החינוכית, החברתית והאישית.

אז מה עלול להשפיע על המיומנויות החברתיות של ילדים?

ההורים הם מודל החיקוי החשוב ביותר עבור ילדים. ילדים שרואים את הוריהם מתנהגים בצורה חברתית נכונה, ילמדו לעשות זאת בעצמם. ילדים שגדלים בבית חם ותומך, יהיו בעלי ביטחון עצמי גבוה יותר ויהיה להם קל יותר ליצור קשרים עם אחרים.

אך ילד שחווה דחיה וחוסר שביעות רצון מתמדת של ההורים ממנו, עלול להתבטא אצלו חוסר בביטחון העצמי ובדימוי העצמי שלו. ילד שמפנים את היחס השלילי שמקבל בבית, נוטה לייחס לאחרים כוונות שליליות ומגיב בצורה תוקפנית, מה שיוצר מעגל של הרחקה, דחייה ותוקפנות.

בית הספר הוא גם סביבה חברתית חשובה עבור ילדים.

הילדים לומדים בבית הספר איך להסתדר עם אחרים, איך לפתור קונפליקטים ואיך לשתף פעולה. צוות בית הספר יכול לעזור לילדים לפתח את המיומנויות החברתיות שלהם על יד יצירת סביבה תומכת ומעודדת.

תפקידה של המערכת החינוכית להוות סביבה תומכת לילד, אך לא תמיד המערכת מצליחה לספק זאת, כך שלפעמים ילדים חלשים מבחינה חברתית יתקשו להתמודד וייצרו דפוסי התנהגות שליליים ובמקרים חריגים הידרדרות במצב החברתי.

במקרים רבים נוצרים קשיים בשל אתגרים מולדים המקשים על תהליך הלמידה ואל אופן יישומם של מיומניות חברתיות.

לדוגמא: ילדים עם הפרעת קשב שאחד מתסמיניה הוא אימפולסיביות, עלולים להיגרר למריבות והתחצפויות שמביאות למעגל של דחייה של ילדים ואפילו של מבוגרים בסביבתם.

או למשל, ילדים המתמודדים עם קשיים בוויסות החושי, עשויים להפיק פרשנות שגויה של מגעים עקב רגישות מגוברת למגע. תוצאת הפרשנות הלא נכונה עשויה להביא להתנהגויות של דחייה, תקיפה ואלימות במסגרת התקשרויות הבין אישיות.

מגיל הגן ועד ההתבגרות, הקשרים החברתיים של ילדים עם בני גילם הם מרכיב מכונן בהתפתחותם התקינה. קשרי חברות איכותיים והשתלבות חלקה בחרת הילדים מובילים להישגים לימודיים טובים, ואילו קשיים בתחום החברתי עלולים להשפיע לרעה על התפתחותם הרגשית, החברתית והקוגנטיבית.

למותר לציין שלכל ילד יש נתוני פתיחה שונים וכל אחד מתפתח בקצב שלו. ילדים מסוימים יהיו חברותיים יותר מילדים אחרים אך תמיד אפשר לשפר ולהשתפר.

אז על מה כדאי לשים לב ומה ניתן לעשות?

לאור החשיבות הרבה של קשרים חברתיים חשוב מאוד לשים לב לסימנים המצביעים על קשיים בתחום זה אצל ילדים.

ילד שמתלונן באופן חוזר על חוסר חברים, נתקל בקושי להשתלב במשחקים או מדווח על קשיים רגשיים שמקשים עליו ליצור קשרים משמעותיים עם ילדים אחרים, משדר קריאת עזרה שאסור להתעלם ממנה.

נקודת תצפית טובה המשקפת את מצבו החברתי של הילד מתבטאת בהתנהגותו בפעילויות קבוצתיות, כגון מסיבות, טיולים ואירועים משפחתיים.

במצבים אלו ניתן לראות האם הילד משתלב היטב בקבוצה או שהוא נשאר בודד מהצד.

התנהגות חריגה כמו אי הבנה של הנורמות החברתיות וחוסר יכולת להגיב באופן מותאם יכולה ללמד על קשיים חברתיים עמוקים יותר.

סימן נוסף לקושי ביצרית קשרים חברתיים הוא קושי ליצור קשר עין, התנהגות לא מנומסת מוגזמת או חוסר יכולת לתקשר בבהירות מול ילדים אחרים.

לעיתים קשיים חברתיים באים לידי ביטוי בהיעדר אכפתיות כלפי אחרים. ילד שאינו מביע עניין או דאגה לבני משפחה, חברים ומכרים עשוי להציג קושי רגשי המקשה עליו ליצור קשרים משמעותיים ולראות את זולתו כבעל ערך ומשמעות.

בנוסף, העדפה קבועה לבילוי זמן לבד, הימנעות מפעילות חברתית או כיתתית או חרדה לקראת מפגשים עם ילדים אחרים יכולה ללמד על קשיים וחברתיים המחייבים טיפול.

כאשר ילד מציג אחד או יותר מהסימנים האלו חשוב להפנות תשומת לב למצבו.

רחלי מלכה
rachelim101@gmail.com