מה מטעין לך את הסוללה?

מה מטעין לך את הסוללה?
לך, הגננת.
כל בוקר את נכנסת לגן עם חיוך ומילה טובה,
באנרגיה שכולה רק נתינה, מאור פנים ושמחה,
אך בסוף היום כולך מותשת ועייפה.

רציתי לשאול: מי ומה מטעין לך את הסוללה?
האם חשבת פעם כמה את חשובה?
אם לפתע תודיעי שלהגיע את לא יכולה,
לא יהיה לך תחליף.
אולי תבוא אחת מחליפה, אבל לך,
לעולם התוכן שאת מביאה,
לניסיון החיים
והמסלול המיוחד שיש רק לך
אין תחליף!

אוקיי, אילו מילים יפות. אך איך הן אמורות להטעין את הסוללה
שכבר מזמן נגמרה ופשוט עובדת על ריק…

מהיום, כשאת פוסעת את הפסיעה הראשונה בכניסתך לגן (ברגל ימין כמובן)
עצרי וחישבי!
אני כאן הכי חשובה!
בשבילי הוקם הגן. בשבילי מגיעים הילדים לגן,
בשבילי נמצאת גם תומכת החינוך. הפיקוח, העירייה וכל השאר…
המטרה שלנו שכל אחת תחשוב, תרגיש, תפנים
שהיא מאוד חשובה.
שכל מה שנמצא סביבה נעשה בשבילה. זה לא משנה אם זה ילד או מבוגר.
כשנחיה כך, ייטב לכולנו.

אם נזכור שהילד הוא המראה שלנו
כשלנו יש תחושת חשיבות גם הילד יעתיק את התחושה הזאת ממנו.

אני רוצה שתתבונני בך פנימה ותשאלי:
מה מיוחד בי?
מה אני אוהבת לעשות?
מה אעשה בחופשה ללא הגבלה?
מה אעשה כשאצא לפנסיה?
באילו נושאים אני ממש מתעניינת?
כן, ממש עכשיו, קחי דף ותתחילי למלא
מה את אוהבת לעשות?
לפתע תגלי שהרשימה לא נגמרת
ואם בתחילה את קצת מתקשה פשוט תשאלי
את הסביבה – חברה או משפחה:
במה אני טובה???

naama398@gmail.com